רגש אשם היה מלווה בצד האימהות החדשה והייתה תחושה שאין לי מספיק כלים,  וכך הגעתי ללימוד ימימה – חשיבה הכרתית ושם מצאתי את התשובות לכל מה שחיפשתי כאדם וכאמא. הלימוד היה שונה בתכלית מכל שיטה שהכרתי. ההבנות הנלמדות עזרו לי להבין את עצמי , להבין מה כל ילד צריך כדי לצמוח: הבנתי שהורות בונה, תפקידה לטפח את הילד, לחזק אותו דרך שימת דגש עיקרית על היש ולא על החסר.

מתוך השינוי הטוב שקרה בחיי וקירב אותי לילדים, למערכת יחסים מיטיבה ושמחה יותר, הרגשתי שאני רוצה לעזור לאחרים לעשות שינוי ולמצוא את נקודת החיבור לעצמם ובעיקר לעזור להורים וילדים להתנהל ממקום יותר נכון בבית וביחסים.

​

על מנת להתמקצע בתחום, התחלתי להשלים לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן הגעתי ללימודי טיפול באומנות. מאחר שכבר הכרתי כלים שונים לטיפול וחוויתי על עצמי טיפולים שונים, ידעתי שאני מחפשת משהו אחר, משהו שישתלב עם הכלים שלמדתי בלימוד של ימימה – הטיפול באומנות היה בול פגיעה! היה מפליא לראות כמה נפש האדם יודעת דברים גם כשאדם לא מודע אליהם. דרך האומנות הדברים יוצאים ונפרשים במציאות כמו פלא שעוזר לאדם לעבד את עולמו הפנימי.

כמובן שהדבר מתאים ביותר גם לטיפול בילדים. אצלם כושר הביטוי ובכלל היכולת לתמלל את החוויות היא אפילו מצומצמת בהרבה מאשר אצל מבוגר, ולכן הטיפול בעזרת אומנות התיישב בדיוק עם מה שהיה חסר ועזר לי לסלול את הדרך להיותי מטפלת רגשית. 

כיום אני מטפלת בעיקר בילדים דרך הבעה, יצירה ומשחק ומדריכה הורים כיצד לעשות שינוי בבית ובחיים בכלל. אני מאמינה מאוד בדרכי ועושה אותה מתוך הרגשת שליחות גדולה שמאפשרת לי להודות על מה שאני קיבלתי ולהעניק אותו גם לאחרים.